'

 

• סדר היום משתנה לחלוטין – יש צורך לפנות זמן למפגשים עם רופאים ומטפלים, לארגן את סדר היום בכדי לאפשר תשומת לב וקיומם של טיפולים יומיים, אפילו אם הם רק נטילת תרופות באופן קבוע.
• קשיי פרנסה והתפרנסות – מגבלה פיזית, אשפוזים או טיפולים רפואיים עשויים לגרום לקשיים בתחום הכלכלי ובהתאם הזדקקות גדולה יותר לעזרה ושינוי בחווית העצמאות והיכולת האישית.
• שינוי בזהות האישית וההערכה העצמית – יש נטייה לאמץ זהות חדשה - "אני חולה". זהות זו צובעת את כל היבטי החיים בגוון חדש ומגבילה אותם. זהות זו מורידה את הערך העצמי וגורמת לזניחת החלומות והחיים החיוניים האפשריים.
• שינוי בקשר הזוגי והמשפחתי– מגבלות פיזיות והקושי הרגשי הנלווה להתמודדות עם קבלת אבחנת מחלה כרונית עשויים להביא לפגיעה בתפקוד בתוך המשפחה ובהתאם לקשיים במערכת היחסים וההתנהלות המשפחתית.
• שינויים חברתיים ובידוד– אלמנט משמעותי זה נובע, במקרים רבים, בעקבות תחושת בושה בשינוי במצב הפיסי והקושי לחשוף שינויים.מצב זה קשה במיוחד לאנשים שהיו בעלי חיי חברה עשירים והתרגלו להוות ציר מרכזי במעגל החברתי. במקרים אלו, הבושה והקושי לבקש עזרה מביאים להתרחקות והסתגרות דווקא בתקופה בה יש צורך קריטי בתמיכה.
• הימנעות מפעילות - מחלות כרוניות מסוימות מעמידות את הסובל מהן בפני חרדה מתמדת מהתקף, התדרדרות ואף ממוות. חרדה תמידית עשויה להביא לחוויה של חוסר אונים, ייאוש והימנעות מפעילות מתוך חשש כי עשייה מופרזת תהווה סיכון בריאותי.