אולי חלקכם יודעים ואולי לא - בחודשים האחרונים אני נמצאת בחוויה מאוד מרגשת ומיוחדת - שותפות זוגית. הרבה שנים חלמתי להגיע אליה ודימיינתי בעיני רוחי זוגיות כשותפות מלאה - עכשיו אני חווה במציאות את הדמיון שלי. הנושא הזה של שותפות בין אנשים ובעיקר שותפות זוגית מרתק אותי והחלטתי לבדוק, להרהר בו ולשתף אותך במחשבות שלי ....
כשבוחנים את המושג שותפות מגלים שיש כל מיני סוגים - יש כזאת עסקית, ויש מקצועית, ויש חברית יש שותפות רעיונית, שותפות לדרך, שותפות גורל, שותפות חלקית או מלאה, לטווח קצר או ארוכת טווח .....
אז מה זאת בעצם שותפות על-פי ההגדרה המילונית: "הצטרפות יחד, השתתפות, לקיחת חלק בדבר עם אחר או אחרים".
כשחיפשתי בגוגל ערכים שמקושרים למילה "שותפות" הופתעתי לקבל הרבה מאוד תוצאות ולגלות שרובן עוסקות בהיבטים המשפטיים של שותפות, מעט מהן הם מודעות לחיפוש "שותפות לדירה" והשאר בוחנות את השותפות העסקית - כזאת שמתרחשת בין חברות עסקיות בעיקר. חלק ניכר מהקישורים שעסקו בהיבט העסקי דנו וחקרו את היכולת להצליח ולהגיע למצויינות במקרים של שותפות.
חשבתי לעצמי - האם יכולה להיות הקבלה בין התבוננות על שותפות עסקית ובין זו המתבוננת על שותפות בינאישית, זוגית. אולי, אם אקח את חוקיות ההצלחה בשותפות של חברות עסקיות אמצא משהו דומה לגבי התנאים להצלחה בשותפות בינאישית .... מסקרן .... מדוע זה אנחנו חוקרים ולומדים את הדרכים הנכונות להגיע למצויינות בשותפות עסקית ואילו את השותפות הזוגית אנחנו משאירים במישור הרומנטי, רגשני - זה שבטח יכול להתהוות מעצמו? לא לומדים ולא מלמדים איך ומה כדאי לעשות בכדי להצליח ומשקיעים הרבה בשיקום ותיקון.
חיפשתי ומצאתי מאמר שהשתדל להגדיר את חוקי ההצלחה של שותפויות עסקיות. שם מונים ארבעה תנאים חשובים להצלחתה של שותפות: - אינטרס הדדי, משותף ובר-קיימא - כשכל אחד מהשותפים משיג אינטרס ברור משלו - תרבות ארגונית מכילה - כל צד מסוגל להכיל ולספוג את התרבות של השותף האחר - תכנון מקדים - קביעת פרמטרים ובסיס לשיתוף פעולה - דמיון עסקי - באסטרטגיה, בחזון, במודל העסקי וכו'.
כשמדברים על זוגיות זה נראה קצת קר ומנוכר לנתח את השותפות הזו בעיניים האלה. חשבתי לנסות ולרכך את המונחים העסקיים לחיי יומיום של כולנו ונראה מה יצא - האם מתאים? האם יכול לשמש התחלה של מודל? כן, זה מצריך להניח את הרגשנות והפואטיות שבאהבה בצד (חכו עוד רגע - אני אגיע גם לזה) ...
- לכל אחד מבני הזוג אינטרס בר-קיימא (sustainable) ובוודאי שבכדי שזוגיות תתקיים צריך שיהיה אינטרס הדדי מוסכם ומשותף לבני הזוג. כל זמן שהוא בר-קיימא יש מקום לזוגיות
- בעסקים קוראים לזה "תרבות ארגונית" בחיי היומיום הפרטיים - תרבות, מנהגים, אורח חיים. הדגש בתנאי הזה הוא על היכולת של כל אחד מהצדדים להכיל ולספוג את תרבותו של האחר. איזה יופי! זו הגדרה כל-כך יפה להרחבת נקודת המבט אל מבטו של האחר, ללמידה ולספיגה של שני אנשים אחד את השני. אני אוהבת את ההקבלה הזו!
- כן, תכנון מקדים - רובנו שוכחים שאנחנו בונים משהו ונשארים בחלומות וברגשות - כדי שמשהו יצליח (גם בין אנשים) כדאי לתכנן. תכנון אינו בהכרח אומר ללא פתח לגמישות, לשינויים, להחלטות של הרגע. אבל, את הבסיס והעקרונות יש לקבוע ולהסכים
- שוב, בעסקים, "דמיון עסקי" ובחיי האדם הרגיל "חזון משותף" - איך חיים, איפה חיים, על מה חולמים, מתי מעדכנים את החלום המשותף .....
באחד הערבים השבוע, תוך כדי שיחה, ראיתי בעיני רוחי את הדימוי הבא: שני שבילים נפרדים שמוצאים את דרכם זה אל זה ויוצרים יחד דרך. כל אחד מהשבילים עדיין שומר על היותו שביל, רק שהפעם השביל מהווה חלק מדרך רחבה יותר, פורצת דרך, מובילה למטרה משותפת. דרך מאפשרת מה ששביל אינו מאפשר - בטחון, ליותר לעבור בה ... חשבתי לי שזה דימוי די מעניין שיכול לתאר שותפות זוגית ואפילו מתאים לתנאים הללו שמצאתי בעניין שותפות עסקית. ואז נזכרתי .... בתחילת השנה, עוד לפני שמצאתי אותו - את האיש שלי - ניסיתי לתת ביטוי למה שזוגיות בעיני (הציור שמופיע כאן משמאל).
חשוב לזכור שההקבלה הזו היא די שרירותית ובשותפות זוגית ישנו גם התבלין המיוחד הזה שקוראים לו "אהבה" - תבלין שמוסיף אספקטים נוספים לשותפות הזו ובעצם הופך אותה לשותפות רב-מימדית: בשותפות שכזו יש -- שותפות רגשית שותפות גופנית שותפות מקצועית שותפות מעשית בחיי היומיום שותפות עסקית שותפות רעיונית ואפילו - שותפות אסטרטגית.
משהו כזה שמאפשר לשני כמעט להיות אתה. להיות אתה במובן זה שהשני - יודע על הכל, מרגיש ונוגע כמוך - שותף לכל כמעט - מפני שזה אף פעם לא יכול להיות במלואו אתה או החוויה שלך
מאפשר לשני לחוות את כל החוויות, התהיות, המחשבות, השאלות והדילמות שלך - יחד איתך ועם זאת מנקודת המבט וממקומו הוא.
יש בזה הרחבה של החוויה לשתי ישויות שונות יש בזה אפשרות של הכלת החוויה בצורה הרבה יותר מלאה יש בזה שקט והרגשה ברורה שלא נמצאים לבד נוכח החוויה - טובה יותר או פחות ככל שתהיה יש בזה הזדמנות ללמידה ובחינה מתמדת של החוויה מזווית אחרת -
"אין שני אנשים ששיפוטם שווה ולכן אין שני אנשים שתפישתם את הדברים שווה. אין שני אנשים שיכולים לעמוד באותה נקודה בעולם. כל אחד ואחד מאיתנו ניגש לעולם מנקודת מבטו הייחודית לו" (מתוך הספר "טאו לכל יום")
בשותפות כזו יש קבלה של השני כפי שהוא טוען שהוא או מציע את עצמו בשותפות כזאת אין הנחת הנחות - יש שותפות - יש שאילת שאלות
חברה טובה מאוד שלי, שחיה בארצות הברית, הסבירה את ההרכב של המילה האנגלית assume (להניח הנחה) בעזרת המשפט הבא:
making an ASS out of U and ME
שותפות שכזו קיימת ומתקיימת בכל מצב. נכון יותר לאמור - טוב עבורה וכדאי שתתקיים בכל מצב - בשמחה ובעצב, בהזדמנות ובקושי, בנעים ובמביך ....
יש עוד נקודות שלא עלו בבחינה העסקית של שותפות והן חשובות .... מה בעצם יש בה בשותפות שיכול להביא להצלחת המשתתפים בה? האם איכות השותפות נשלטת על-ידי אופי השותפים או על-ידי סוגי הפעולות שלהם? האם לשותפות מסויימת יש רק דרך אחת להתקיים? עד כמה תורמת העובדה שבשותפות יש 2 נקודות מבט? מה בין שותפות ושיתוף פעולה? האם די בדו-קיום או שכדאי שותפות? ואני בטוחה שישנן עוד נקודות שלא נגעתי בהן הפעם ....
וכך, מתוך החוויה המרגשת שלי, מאחלת לכל אחד ואחד מאיתנו למצוא את הדרך להיות שותף של אמת
בחזרה לראש העמוד |