גם הפעם מבט קצר וראשוני אל המילון.
הסתגלות - התרגלות, התאמה לתנאים, התאמה למקום חדש; כוונון עצמי, התאמה עצמית לתנאים שבהם נתון.
המילון מגדיר אדם שהסתגל כאדם שקנה לעצמו את הסגולות.

מסתבר שיש סוגים ורמות שונות שאנחנו קוראים לכולן באופן כללי הסתגלות. אני מבקשת להבחין ביניהן:

• התרגלות - (הביטואציה) הסתגלות המתבטאת בכך שאיבר חושי מראה תגובה פוחתת באופן הדרגתי לגירוי ממושך או חוזר. לדוגמה, הסתגלות לקור מי הבריכה בבוקר. טמפרטורת המים לא משתנה, הגוף שלי מתרגל (בכל פעם מחדש) ומפסיק לדווח על קור.
• התאקלמות - הליך פיזיולוגי המתרחש לרוב בתקופת חייו של פרט בודד. במשך תקופת ההתאקלמות הגוף מתאים את עצמו לתנאי הסביבה. לדוגמה, אדם העובר לחיות בגובה רב, המאופיין בתנאי לחץ נמוכים, יתאקלם בסביבתו החדשה במשך תקופת הסתגלות, נשימתו תתייעל וגופו ייצר כמות גדולה יותר של תאי דם אדומים, ולבסוף תנאי הלחץ הנמוך לא יכבידו עליו.
• הסתגלות לסביבה - האנתרופולוגים מגדירים הסתגלות כפעולת גומלין בין השינויים שהיחיד מחולל בסביבה לבין אלה שהסביבה מחוללת ביחיד. זהו תהליך שבאמצעותו יצורים חיים מתאימים את עצמם לתנאי הסביבה בה הם חיים, תוך קיום יחסי גומלין עם מרכיבי סביבה זאת ותך כדי שינויה. זיקה דו-סיטרית זו היא תנאי הכרחי להישרדות.
  אין שום יצור חי שיכול להתקיים ללא השפעת הסביבה עליו. מצד שני כל יצור חי משפיע בדרך כלשהי על אותה סביבה ומביא במשהו לשינויה. עסקתי בזיקה הזו גם כשכתבתי על "אינדיבידואל".
• הסתגלות אבולוציונית - הדרך שבה אורגניזמים מתמודדים עם קשיים בסביבת המחייה במישור האבולוציוני. כלומר שינויים ברמת המין לאורך הדורות בתהליך איטי הנגרם בידי הברירה הטבעית, ולא ברמת הפרט הבודד. תהליך ההסתגלות האבולוציונית מעלה את כושר השרידות של האורגניזם ואת יכולתו להעמיד צאצאים בעלי יכולת שרידות - על עקרון זה מבוססת תורתו של דארווין - שרידות המתאימים ביותר. כך הצמחים שהסתגלו לתנאי המדבר "יולידו" צמחים שכבר מסוגלים גנטית לתנאים אלה.
  יצורים שהסתגלו לסביבתם יכולים להשיג ביתר קלות את משאבי הסביבה הדרושים להם; להתמודד עם תנאים פיזיים אופייניים לסביבתם; להגן על עצמם מאויביהם הטבעיים; להתרבות; להגיב לשינויים צפויים בסביבתם.

בני אדם, כמו גם יונקים אחרים, משנים את מידת התאמתם לסביבה גם על ידי שינוי התנהגותם. לעיתים הוא זמני ולעיתים הופך לדפוס קבוע.
התהליך האבולוציוני הביא לכך שהתכונה החשובה ביותר של בני האדם, מנקודת מבט הסתגלותית, היא ההסתמכות על תרבות. פירוש הדבר שבני אדם מסתמכים על ידע והרגלי התנהגות מסוימים, מקובלים חברתית, בתהליך הסתגלותם לסביבה. חלק חשוב מהתופעה שקרויה תרבות הוא למידה ויצירה, שימורן של היצירה והלמידה באופן סימבולי והעברה שלהן בתוך החברה לאורך הדורות.
בני האדם מסתגלים לסביבתם בעיקר על ידי שינוי התנהגות על סמך ידע, או רפרטואר של מנהגים, רעיונות, טכניקות וטכנולוגיות הקיימים לרשותם בחברה בה הם חיים.
ניתן לומר כי ההסתגלות האנושית לסביבה היא הסתגלות תרבותית.
בעיקר מאז תחילת המאה ה-20, הסתגלות תרבותית מאפשרת לבני האדם לחרוג מעבר למגבלות הפנימיות של המערכת האקולוגית בה הם חיים, בעיקר באמצעות טכנולוגיה וחלוקת עבודה משוכללת, שמאפשרת להם להתגבר על הגורם המגביל שקיים במערכות סביבתיות שונות. עובדה זו מקנה גמישות הסתגלותית רבה מאוד למין האנושי אשר אין לו סביבת חיים אחת מוגדרת והוא מאכלס כמעט כל פינה על פני כדור הארץ.
שינוי הטכנולוגיה בכדי להביא להסתגלות מוצלחת יותר לסביבה מביא לשינוי תרבותי כולל, כך משתנות תרבויות ועוברות מרמה אחת של אינטגרציה לרמה הבאה.

כאשר מושגת הסתגלות, היא יכולה להישאר יציבה לאורך תקופה ארוכה מאוד. האורגניזם יעדיף יציבות על פני שינוי ולכן יציבות יכולה להוות מדד להסתגלות טובה.

"עצם השרידות שלנו תלויה ביכולת שלנו להישאר ערים, להסתגל לרעיונות חדשים, להישאר על המשמר ולהתמודד עם אתגר השינוי" (מרטין לותר קינג ג'וניור)

גם העולם העסקי מדבר יותר ויותר על הצורך בהתאמה והסתגלות. בסביבה העסקית של סוף האלף השני נוצרה דינאמיקה עסקית וחברתית המובילה למצב מתמשך של שינוי, אליהם צריכה המערכת הארגונית להסתגל. כל ארגון באשר הוא מתנדנד על חבל דק בין חוסר רלוונטיות לחדשנות. אלא אם כן הארגון מסוגל להשתנות בקצב שבו השינוי מקיף אותו.
בעולם הזה, המושתת על מודלים ותבניות, נבנה גם מודל להסתגלות ארגונית המתייחס לארגון כעולם שמורכב מתתי-מערכות עצמאיות הפועלות באופן עצמאי למול דרישות הסביבה. מבנה זה הינו מבנה "טבעי" המצוי בבסיס המבנה של אורגניזמים שונים כולל מערכות גוף האדם ורכיבים אחרים.

חברה סתגלנית בודקת מחדש את האסטרטגיה שלה בלי צורך לעבור בשבילי החידלון, היא ממציאה עצמה מחדש לפני שהעתיד גונב ממנה את ההווה. כתוצאה מכך, היא תחוש בפחות טלטלות כלכליות. משקיעים אוהבים חברות שמדווחות על רווחים יציבים ומענישים כאלה שלא עושים כך.
כמו בפסיכולוגיה, גם העולם העסקי אוהב יציבות.

"ההישרדות של המתאימים הוא חוק טבע, המתאימים הם רק לעיתים רחוקות החזקים. המתאימים הם אלה שהוענקו להם סגולות ההסתגלות, היכולת לקבל את הבלתי ניתן לשינוי ולהתאים עצמם לבלתי נמנע, להפוך ליצור הרמוניה עם התנאים הקיימים והמשתנים" (דייב סמולי)

מה בין התאמה והסתגלות? האם דומות? יש הבדל?
התאמה היא פעולה ספציפית והסתגלות היא הוויה או כיוון ויכולת ...
הסתגלות באה מבפנים, התאמה בדרך כלל יזומה ומביאה למצב של הסתגלות ....
הסתגלות בדרך כלל תכלול מעורבות רב-מערכתית, התאמה יכולה להיות בת מימד אחד.
כאשר מתקיימת הסתגלות יש הרגשה של "בית" - מאורח זר אנחנו הופכים לבני בית בסיטואציה או בתנאים החדשים. כמעט ובלתי אפשרי לזכור את המצב הקודם - המצב החדש מרגיש הרמוני לחלוטין, כאילו היה כאן תמיד וחיכה שנבחין בו ....

"זהו קסם ההרמוניה, ההתאמה של החיים הפנימיים החופשיים לנחיצותם החיצונית של דברים" (ג'ון רנסום)

בדומה ל"סרטן הנזיר" המשיל את שריונו כדי לגדול ולהתרחב, גם אנחנו בני האדם, בעת מעבר משלב חיים אחד לבא אחריו, נאלצים להשיל מעלינו שכבות מגן ולהצמיח כסות מתאימה למידותינו החדשות. יש הטוענים כי מידי עשור נסדק השריון ואנחנו נדחפים לעדכן את ערכינו ואמונותינו אודות עצמינו, אחרים וסדר העולם.
בתקופות המעבר, עד להשגת איזון מחודש, אנו חשופים ופגיעים ועם זאת מסוגלים להיפתח לאפשרויות שלא ידענו על קיומן.

חשוב לזכור שלרוב אנחנו משייכים הסתגלות לתנאים מגבילים. משהו בנו נוטה לראות את הצורך להתאים את עצמנו לסביבה הקיימת.
יש חשיבות גם ליכולת לסגל את הסביבה והתנאים אל הרצונות והצרכים שלנו. גם במקומות הללו מתקיימת צמיחה.

"בני אדם הגיוניים מסתגלים לסביבתם. בני אדם חסרי הגיון מנסים לסגל את סביבתם אליהם, ולפיכך כל קידמה היא תוצאת מאמציהם של בני אדם חסרי הגיון." (ג'ורג' ברנרד שו)

אז איך יודעים מתי כך ומתי אחרת? מתי נכון להסתגל לסביבה ומתי לסגל את הסביבה אלינו?
אני מאמינה שהסוד טמון, כמו כמעט בכל דבר, בתשומת לב, בחינה ובחירה נכונה.
מתקיים גם כאן הקו העדין והדק שמאפשר את בחירת "הקרבות" שמתאים להתמודד בהם. הרי לכל אחד מאיתנו עשרות נושאים לבדוק ולעסוק בהם בו זמנית. נכון יהיה לבחור כל הזמן במה לעסוק בכל רגע נתון ואולי חשוב יותר - למה להניח. בדיוק כך חשוב שנבחר את מה לסגל אלינו ולמה להניח ולהסתגל אליו.

היכולת להסתגל עשויה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. הסתגלות היא בחירה של דרך מתחדשת והתאמה לעתיד, לעומת הישענות על העבר, המוכר והידוע.
הדבר העיקרי הוא לדעת לקבל. אם אתה רוצה להספיק לעשות עשרה דברים, אבל הנסיבות מאפשרות לך לעשות רק תשעה, עליך לקבל את זה. אם נערמים בדרכך מכשולים שמעכבים אותך מלעשות משהו, עליך לחפש דרך להסתגל. לפעמים תמצא דרך להתגבר על המכשולים. בפעמים אחרות תצטרך לעקוף אותם.
אסור לאדם להיות גאה מכדי להסתגל. אם אתה רואה שהדברים אינם קורים כרצונך, הסתגל במהירות. אם תעשה זאת בזמן ומתוך רוגע, לא תפגום בזרימת המאורעות.

"מהו האושר כי אם התאמה אמיתית בין אדם לבין אורח חייו?" (אלבר קאמי)

כך מסכם ג'ורג' לוונסטין (כלכלן התנהגותי) את היכולת האנושית להסתגל: "אושר הוא אות שבו משתמש המוח שלנו כדי להניע אותנו לעשות דברים מסוימים. ובאותו האופן שבו העין שלנו מסתגלת לדרגות אור שונות, אנחנו מתוכנתים כך שנבצע מין חזרה אל נקודת האיזון (set point) של האושר. המוח שלנו לא מנסה להיות מאושר. המוח שלנו מנסה לווסת אותנו. אנחנו לא קולטים באיזו מהירות נסתגל לאירוע משמח ונהפוך אותו לרקע בחיינו. כאשר אירוע כלשהו מתרחש בחיינו, אנחנו הופכים אותו לרגיל. ובשל הפיכתו לרגיל, אנחנו מאבדים את ההנאה שאנחנו שואבים ממנו".
לפי דבריו, אנחנו לא מסוגלים לזהות את ההסתגלות של עצמנו ובוודאי שלא לחזות אותה. לכן, יש לכולנו נטייה להמשיך ולחפש את הדבר הבא.
אחרי תקופת הסתגלות קצרה אנחנו קובעים את נקודת האפס במצב אליו הגענו לאחרונה, ומנקודה זו אנחנו מודדים את שלומנו. ככל שהאדם נאלץ להסתגל למצבים קשים יותר, כך זה נעשה קל יותר. פתאום אפשר לגלות מומחיות בהסתגלות. המונח "קשה" מוצמד פתאום למה שקודם היה בלתי אפשרי, ו"בלתי אפשרי" בכלל נמחק מהמילון. אחר כך גם "קשה" מאבד את משמעותו. בנקודה מסוימת מקבלים שינויים מהותיים באופן אוטומטי, בלי שאפילו מקדישים לכך מחשבה.
ממש לא מפתיע שגם לדברים טובים אנחנו מוצאים דרך להסתגל ואז הסכנה ... לקחת את הדברים הללו כמובנים מאליהם.

"הסתגלות אינה חיקוי. היא העוצמה של העמידות וההטמעה" (מהטמה גנדי)

עד עכשיו התייחסתי בעיקר ליחסים שבין הפנימי והחיצוני.
האם יש גם הסתגלות פנימית, ללא קשר לנסיבות החיצוניות?

ועוד שאלות שעולות וצפות ...
מה הקשר בין גמישות והסתגלות?
מה מפריע או מונע הסתגלות?
האם קיימים יחסי גומלין בין זיהוי הזדמנויות והסתגלות?
מהם האספקטים הפחות חיוביים של הסתגלות?
ומה הקשר בין סגולות, מסוגלות, הצבע הסגול והסתגלות?

על כל אלה ועוד דברים שיעלו נשוחח בערב שכולו "מהרהרים בצוותא - בעקבות הסתגלות".
ביום ד', 24.3.2010, בשעה 20:00 בהוד השרון.
כולם מוזמנים לקחת חלק.

ועד אז אני מאחלת לכולנו את המסוגלות לזהות ולבחור את הדברים אליהם נרצה להסתגל

בחזרה לראש העמוד