אומץ היא תכונה אנושית המגלמת את היכולת להתמודד עם פחד, כאב, סכנה, חוסר ודאות או איום. יש "אומץ פיזי" - היכולת להתמודד עם כאב פיזי, סבל גופני וסכנת מוות וגם "אומץ מוסרי" - היכולת להתמודד עם בושה, שערורייה ורפיון ידיים.
אומץ כמידה טובה נידון בהרחבה בספרו של אריסטו, בו הוא מונה את האומץ כאחת ממידותיו המוסריות של האדם (מידות האחראיות לפעולתיו המוסריות של אדם) יחד עם המתינות, התבונה והצדק.
תכונת האומץ קיבלה ביטוי גם בחיי הדת, לעתים עד לדרגה של קידוש השם ביהדות וקדוש מעונה בנצרות. גם אמונות המזרח מתייחסות אל האומץ כתכונה נעלה שנובעת מהלב (טאו טה צ'ינג) ומאפשרת התמודדות עם השטן (איסלאם)
הגדרתו של המונח אומץ משתנה בין תרבויות שונות ובין אנשים שונים. יש המגדירים אומץ כהיעדר פחד במצב שבו בדרך כלל מתעוררת תחושת פחד. אחרים טוענים כי אומץ בא לידי ביטוי דווקא אצל אלה החשים פחד ומצליחים להתגבר עליו.
יש גם המדברים על אומץ אזרחי (המכונה לעתים "אומץ חברתי") המתייחס, בדרך כלל, למצב שבו אזרחים מתייצבים למחות ולנסות לשנות מצב הנחשב בלתי צודק ורע, זאת בידיעה כי תוצאות מעשיהם עלולות להוביל למותם, לפציעתם, או לכל תוצאה שלילית אחרת.
בארצות רבות, ביניהן צרפת וגרמניה, אומץ אזרחי נדרש על פי חוק: בנסיבות שבהן מבוצע פשע באופן פומבי, הציבור נדרש להגיב, בין אם על ידי פניה לעזרת השלטונות, או על ידי התערבות בנעשה.

בחיפושי מצאתי הגדרה מאוד יפה ומעניינת לתכונות המאפשרות או בעצם מייצרות אומץ:

• השתייכות - ההרגשה שאני חלק מתוך שלם גדול יותר - הקהילה, יחד עם אהבה לאדם ולשאר יצורי היקום

• עצמאות - היכולת לקבל החלטות ולקחת אחריות על כל סוג של תוצאה

• נדיבות - הרצון לתרום ולהעניק משלך לאחרים

• מומחיות - מיומנויות בתחומים רבים כמו גם שליטה עצמית, אחריות ושאיפה להגשמה.

הפסיכולוגים החוקרים פטרסון וזליגמן שחקרו ופרסמו את המידות והחוזקות של אופי האדם (2004) מגדירים מרכיבים שונים של אומץ:

• גבורה - היכולת לעשות את שצריך להיעשות למרות הפחד

• התמדה - היכולת לשאוף למטרה למרות מכשולים

• כנות / אותנטיות - הרבה מעבר לאמירת האמת הפשוטה - יושרה ואמת עם עצמי ועם אחרים בכל מצב

• התלהבות וחיוניות - כזו שאינה תלויה בנסיבות

אם כך - אומץ לב אינו העדר פחד, אלא נוכחותו המלאה של הפחד, עם האומץ להתייצב מולו. אומץ פנימי שמאפשר לנהל חיים אותנטיים ומספקים על בסיס יומיומי, זה האומץ לשנות כששינוי נדרש, האומץ לעמוד מאחורי האמת שלנו גם כשהיא נוגדת את דעותיהם של אחרים, והאומץ לאמץ את הלא ידוע למרות הפחד במסע המתמשך להבין מי אנחנו ומדוע אנחנו כאן.
מקור המילה בלטינית ואנגלית עתיקה ומשמעה "לב" - מקור הרגשות והעוצמה.
גם באותיות קנג'י (יפנית) מתואר האומץ כשילוב של חוזק שבא מתוך הלב והנפש.
האמיץ נוטה אחר ליבו.
אומץ לב היא אחת הדרכים בה האדם מתמודד עם הפחד. כשפוחדים הרגש גובר על המוטיבציה. כאשר נתונים במצב מאיים הפחד הוא מפלט שאפשר להתכנס אליו. לעומת זאת אמיץ הלב בוחר להמשיך וללכת עם המוטיבציה, יחד עם הידיעה כי המטרה והיעד חשובים לו ומאפשרים להמשיך בדרך מבלי להיכנע לפחד. חסר פחד איננו אמיץ לב, שם מתקיימת העזה אינסטינקטיבית, כזו שאינה מודעת למציאות ולנסיבות ואינה בוחרת לפעול בדרך זו או אחרת. אומץ לב מתאפשר כשמתקיימת בחירה כוללת ובלתי מתפשרת.

מעניין לראות את המושגים השונים בהם משתמשים לתאר אומץ, המושגים השונים הללו הם כנראה שני צדדים של אותו מטבע. האחד עלול לגרום לנזק רב והשני יכול להוביל למעשי גבורה גדולים. בשניהם ניתן להשתמש למטרות חיוביות:

• עזות פנים, עזות מצח - יש כאן אלמנט כוחני (תקיפות, חוזק, כוח), לא תמיד חכם, בדרך-כלל לא לוקח בחשבון את התוצאות האפשריות, פזיזות. אם נשים לב בביטויים הללו יש שימוש במופעים חיצוניים - פנים, מצח - דברים שנראים על האדם בחיצוניותו. החוצפה ניכרת על פניו של האדם.

• גדלות נפש, אומץ לב - האנרגיה של הביטויים הללו רחבה, שקטה, באה מבפנים - נפש, לב - משהו מתון ומחושב. משהו שלם עם עצמו.

"אומץ לא תמיד שואג. לפעמים אומץ הוא הקול השקט שאומר בסוף היום 'מחר אנסה שוב'" (מקור לא ידוע)

אומץ הוא אינדיבידואלי וסובייקטיבי.
פעולה אמיצה עבורי איננה מהווה אתגר עבור אחר, ואולי נראית בלתי אפשרית לחלוטין עבור אדם שלישי.
זה אותו משהו שנמצא עמוק בתוכנו. אני לא מכירה מישהו שקם בבוקר ואומר "היום אני מתכנן מעשה אמיץ". בדרך כלל אנחנו יכולים לשפוט מעשה כאמיץ רק בדיעבד. אחרי שהעזנו, עשינו והרגשנו שזה היה מאמץ עבורנו.
ברגע המעשה בדרך כלל אנחנו לא מרגישים אמיצים אלא פשוט עושים.

והנה סיפור אישי ...
בינואר לפני כשנה וחצי. לב ליבו של המשבר הכלכלי בתחילת 2009. התפרנסתי בכבוד בעולם ההיי-טק. מקומי היה די בטוח. מקום של כבוד, הערכה, פרנסה טובה ותנאים משופרים. גמלה בליבי ההחלטה לעזוב וללכת אחרי הלב והאמונה - להקים את מרחב בריאה. פרויקט ויוזמה שאני מטפחת כבר כמה שנים והגיע זמנה לצאת אל האור. היה ברור שיהיה אתגר, שזאת דרך מלאה בפיתולים ואי-ודאות. אצלי לא היתה דילמה. הלב, הבטן והנפש אמרו את דברם.
רק כשמסביב התחילו השאלות וההערות - "את בטוחה שזה זמן מתאים?" או "וואוו, איזה אומץ, דווקא עכשיו" - התחלתי לחשוב על המעשה האמיץ שעשיתי.
מבחינתי זה פשוט היה אמור להיעשות. לא תכננתי אומץ ולא חשבתי אומץ. פשוט הלכתי בדרך.

אז בעיני מעשה אמיץ נמדד תמיד לאחר מעשה וגם באופן יחסי לאדם עצמו.
כשאנחנו מעידים על מישהו אחר שהוא אמיץ אנחנו עושים אחת משתיים - מכירים אותו ואת יכולותיו ופחדיו בצורה מאוד אינטימית; או משליכים עליו את הפחדים והיכולות שלנו עצמנו. כל אדם אמיץ ביחס לעצמו. אין כאן עניין של השוואות.

"אתה ודאי יודע שאומץ תמיד מצוי בתוך תוכו של האמיץ, ועל כן לא ניתן לקרוא לדבר הזה אומץ עד אשר תבלע אותו" אמר הקוסם מארץ עוץ לאריה מוג-הלב כשזה ביקש שייתן לו אומץ לב.

הכוונה באומץ היא המאמץ לעשות את מה שנכון בעינייך.
אז האם באמת אומץ דורש מאמץ? יש כאן איזה שהוא קונפליקט ...
מעשה של אומץ הוא התגברות על קושי או פחד ולכן בהכרח מצריך סוג מסויים של מאמץ.
מצד שני, יש כאן הליכה עם מה שנכון, עם הלב, עם הנפש - כל המרכיבים שנותנים גדלות רוח ומאפשרים לרחף מעבר לקושי או האתגר. אולי לכן האמיץ בשעת מעשה אינו מרגיש את המאמץ.
סוקראטס מצביע על האומץ כמעין מאבק בין הלב והנפש. האומץ הוא ההתמדה הנבונה של הנשמה.
במובן הרחב החברתי של אומץ הלב המוסרי, המשלב את התבונה, וגם במובן הצר של אומץ הלב האישי, זה שאינו נוגע ישירות לאנשים אחרים, אלא לעולמו של היחיד. אומץ משלב תכונות של גבורה ותחושה של אחריות.

אומץ היא גם תכונתו של המנהיג, הפועל לפי מה שלדעתו יהיה טוב לכולם ומתעקש על מה שנכון בעיניו. כל אחד יכול וחשוב שיהיה מנהיג, קודם כל של עצמו ואחר-כך עבור אחרים.
מנהלים מוצלחים בהווה ובודאי גם בעתיד הם בראש ובראשונה מנהלים אמיצים. דרוש אומץ להודות שאינך יודע מה יהיה בעתיד. אומץ להאציל סמכויות ולהודות שהאחר יודע טוב מממני לפעמים. אומץ לשנות; אומץ לסגור פרויקטים כושלים; אומץ להודות בטעויות, אומץ לשתף פעולה, אומץ לתת אמון, אומץ לבטא רגשות, אומץ לתת משוב אמיתי על ביצועים, אומץ לצאת לדרך גם כשהמידע חלקי כדי לתת סיכוי להזדמנות; אומץ להיות שונה; אומץ ללמוד נושאים חדשים, לנסות טכנולוגיות חדשות; אומץ לחיות בעולם סוער, גלובלי, מפחיד אבל גם מרתק, ולהטביע עליו את חותמך האישי כמנהיג, כמורה, כמוביל דרך, כיזם, כהורה וחבר לעובדיך, כשותף - והכול בצניעות, בפתיחות, בעבודת צוות, ללא יוהרה, ללא התנשאות.

מסלול המציאות והחיים מזמנים לנו אתגרים ומכשולים למכביר. כשמצליחים להתגבר על הקושי, אנחנו זוכים לרגע נדיר וחולף. קושי הוא חלון. התגובה לקושי תקבע אם אכן ניצלתי את ההזדמנות. אומץ היא תגובה אצילית לאתגרים שנקרים בדרכנו.
בסופו של דבר אנחנו פועלים ומגיבים למתרחש במציאות. הנוחות מרחיקה את אומץ הלב. כדאי לבחור באומץ ולא להסתפק בבינוניות או בהשוואה לאחר. חשוב וכדאי ללכת אחרי הלב.
המשמעות האמיתית של אומץ היא לפגוש את שנקרה בדרכי בכל מאודי.
כשנוכח אומץ הוא מכפיל ומשלש את עוצמתן של כל היכולות הבסיסיות שלנו. ארנסט המינגווי הגדיר אומץ כ"חסד תחת לחץ".

"הרבה יותר טוב להעיז ולעשות דברים גדולים, לנצח נצחונות מרהיבים אף שיש בהם כישלון, מאשר להצטרף לעלובים - אלה שלעולם אינם סובלים יתר על המידה ואינם נהנים יתר על המידה. הם חיים באיזור דמדומים אפור שאין בו ניצחון ואין בו תבוסה." (תאודור רוזוולט)

אומץ יושב במנעד שבין פחדנות ופזיזות. אומץ הוא אולי המעבר מפחד מלחיץ לפחד ערני.
פחד מלחיץ הוא זה שמשתק את הפעולה והמחשבה. פחד שמעצים את העובדות והופך אותן לבלתי נסבלות.
פחד ערני הוא זה שמשאיר את העיניים פקוחות לרווחה ואת הראש חושב ובודק - כזה שלא משאיר את האומץ הטיפשי לבד.
האומץ הטיפשי הוא זה שמשתולל ועושה דברים ללא שום בקרה. אפשר גם לקרוא לו פזיזות.
בכל אומץ קיימת בקרה, השאלה היא מהו המינון בין הבקרה להעזה.
אמיץ הוא מעז חושב או מעז ערני. כזה שמותח את הגבול בכל פעם קצת. כזה שלא נשאר באותו מקום - כזה שיכול להתקדם ולהגיע למחוז חפצו (יחד עם הפחד). כזה שמאוד רוצה להגיע.

"אומץ לב הוא כמעט סתירה. משמעותו היא רצון עז לחיות, הלובש את הצורה של נכונות למות" (ג.ק. צ'סטרטון)

מה הקשר בין אומץ ואימוץ?
מה הקשר ל"מוץ"? להוציא את המוץ מהתבן. אולי לראות את הדרך האמיצה בתוך ים הפחד הלא-רלבנטי.
וגם ... אומץ בסיכול אותיות נותן "מוצא". אולי מוצא ממצבים של פחד, קושי או משבר.
וכשמוסיפים אמונה לאומץ מעניין איזה תבשיל מוצלח מקבלים?

אומץ לחלום, אומץ לראות את המציאות כמו שהיא
אומץ להיות צנוע בעת ניצחון, אומץ לנהוג בכבוד בעת הפסד
אומץ ללמוד מאחרים, אומץ ללמד ממה שיש לי
אומץ להיות נוכח בעימות
אומץ להראות את הכעס, אומץ לומר סליחה
אומץ להגיד את מה שחושבים, אומץ להקשיב גם לאחרים
אומץ לשפוט ולהביע דעה, אומץ לקבל ולסלוח
אומץ להתמודד עם דחייה, אומץ לאהוב
אומץ להגיד 'אני לא יודעת', אומץ לטעות, להודות ולתקן

"חוסר תעוזה אינו נובע מקיומם של קשיים, אלא קשיים נובעים מחוסר תעוזה." (סנקה)

מאחלת לעצמי ולכל אחד
שלווה לקבל דברים שאין ביכולתי לשנות.
אומץ לשנות את אשר ביכולתי לשנות.
ותבונה להבחין בין שניהם.

חזרה לראש העמוד