|
במחשבים, בכלכלה, בחינוך, בחברה, בגוף, בספרות, במתמטיקה, במחשבה ובכלל בחיים. אפשר למצוא אותה כמעט בכל מקום – אינטגרציה.
הפעם הראשונה שנתקלתי בה היה כשהתחלתי ללמוד בכיתה ז'. הודיעו שיש אינטגרציה. משלבים בבית הספר גם נערים ונערות מבתי ספר אחרים בעיר. הם נראו כמו כולנו, הם נשמעו כמו כולנו, הם למדו כמו כולנו ... אז לא ממש הבנתי למה הכוונה. זה היה ממש מזמן. בינתיים גדלתי וקצת החכמתי, מצאתי אותה בתחומים שונים בחיי וגם ביניהם.
אינטגרציה בחינוך היא מהלך של מיזוג חינוכי בין תלמידים בני קבוצות חברתיות שונות. מיזוג חינוכי זה נקרא בשיח האמריקאי 'דה-סגרגציה' (ביטול ההפרדה). כפשוטה נתפסת האינטגרציה בחינוך כעירוב של תלמידים הבאים משכבות סוציאליות או מקבוצות מוצא עדתיות שונות במסגרת לימודית משותפת - בית-ספר הטרוגני וכיתה הטרוגנית. קיימות שתי גישות עיקריות הקשורות למושג אינטגרציה בחינוך. האחת, רואה באינטגרציה מטרה חברתית בפני עצמה. השניה, רואה את עיקר חשיבותה של האינטגרציה בחינוך כאמצעי להשגת יעדים שונים, במישורים הלימודיים, הפסיכולוגיים החברתיים והכלכליים העתידיים. אינטגרציה (טכנית) היא שם כולל לכתיבת שפה משותפת בין מערכות. לדוגמא, היכולת של מערכת ניהול העובדים לדבר עם מערכת השכר או היכולת של מערכת הייצור לדבר עם מערכת המלאי. בצד המשתמשים (front end) נראה את האינטגרציה בין האנשים, משתמשי הקצה של הארגון. מאחורי הקלעים של הארגון (back end) נראה אינטגרציה בין יישומים שונים, יצירת תהליכים עסקיים 'חכמים' ומנועי בקרה וניהול, וגם איחוד של מידע מבוזר בארגון שקיים בפורמטים רבים ושונים. אינטגרציה בספרות היא הניסיון להעניק הסבר לבעיות המופיעות בטקסט, החל מסתירות פנימיות ועד להבדלים בין הערכים המשתקפים בטקסט לערכים של הקורא. אינטגרציה במתמטיקה – חישוב האינטגרל – מהווה הכללה מתמטית מרחיקת לכת של המושג 'סכום'. האקדמיה ללשון העברית קבעה את המונח "אַסכֶּמֶת" (מלשון "סכום" או "סכימה"), שלא התקבל בציבור. אינטגרציה סנסורית – הליך עצבי המארגן את התחושות המגיעות למוח מהגוף ומהסביבה. האינטגרציה הסנסורית (החושית) מאפשרת לפרש את המידע התחושתי המגיע למוח, להגיב בהתאם ולהשתמש בתנועה בצורה יעילה והסתגלותית. אינטגרציה חברתית – שילובם של בודדים או קבוצות, כשווים, לתוך חברה קיימת. אינטגרציה גזעית (או דסגרגציה) הוא גישה לפיה מונעים הפרדה גזעית (סגרגציה) בקרב גזעים שונים באותה המדינה על ידי מתן זכויות שוות והזדמנויות שוות, ואף אפליה מתקנת. המונח מתייחס בעיקר לדסגרגציה בארצות הברית. אינטגרציה כלכלית היא תלות הדדית כלכלית של כמה מדינות שמביאה לחיבור השווקים, השירותים, ההון, כוח העבודה, ובסופו של דבר להיווצרות מרחב שוק אחד עם מערכת פיננסית אחת, מטבע משותף ומערכת חוקים אחת, תוך תיאום מלא של המדיניות שלהן. ישנן צורות שונות של אינטגרציה כלכלית המאגדות את השותפות ברמות שונות של אוטונומיה. כדי ליצור אינטגרציה, חייבת להיות רמה מסוימת של התפתחות כלכלית במדינות המשתתפות, צריכה להיות רמה מסוימת של השלמה כלכלית הדדית, רמה זהה של ההתפתחות הכלכלית של המדינות, דמיון בין המערכות הפוליטיות, בין התרבויות והמסורות, וקרבה גיאוגרפית.
מופיעה כמעט בכל תחום, מקבלת פנים שונות ודומות – מה זה בעצם? מצאתי הגדרות שונות וגם דומות .... אינטגרציה – האחדה, התכללות, התמזגות, תִּיכְלוּל, שילוב, הבאה לידי שלמות אחת. אינטגרציה – יצירת איזון בין המרכיבים השונים, שילוב בין חלקים שונים ומנוגדים הפועלים בתוכנו וסביבנו. אינטגרציה – מהמילה integratio בלטינית – שפירושה החזרת חלקים בודדים לגוף אחד שלם. וגם מהמילה integrationem שמשמעה שיקום, שיחזור – החזרה של דבר לשלמות. בשנות ה-40 של המאה הקודמת קיבלה גם משמעות של מלחמה באפליה הגזעית.
כשאנחנו אומרים שהיחיד הוא חלק אינטגרלי מהקבוצה ... אנחנו מתכוונים שהוא בלתי נפרד, שהוא הופך את הקבוצה לשלם. וכשאנחנו מדברים על אינטגרטיביות ... בדרך כלל נדבר על שיתוף פעולה בין גורמים ומערכות ליצירת דבר שהוא שלם וגדול יותר מהחלקים עצמם. כל גורם מבצע את פעולתו, הייחודית לו, ותוך כדי כך משתתף בשמירה על האיזון בשלם. ממש כמו התאים והמערכות בגוף האדם. אז ... אינטגרטיביות היא תמהיל של תהליכים שיוצר מצב חדש, שלם יותר, כזה שלא היה קיים ללא חלקיו השונים.
"האוקינוס כולו עשוי מטיפות בודדות" (תומס פולר)
נשמע יופי. קדימה אינטגרציה ... לא תמיד כל כך פשוט. לדוגמא אינטגרציה כלכלית ... מתגלה כתלות הדדית של כל העמים, המדינות ואפילו האנשים הפרטיים זה בזה, כמו שבני משפחה אחת תלויים זה בזה. ממש כמו שקורה באירופה מאז ההכרזה על מטבע אחיד. הרבה יתרונות, לא מעט חסרונות וגם ... לא תמיד פשוט. נראה כי רק מתוך אווירה של שיתוף פעולה מלא, של השתתפות, של חמלה ואהבה, אפשר לפתור כל בעיה, לרבות הבעיות הכלכליות. שום גישה אחרת לא תניב תוצאה חיובית, אלא רק תוביל לסכסוכים ולמלחמות. אפילו בכדי להגיע לאינטגרציה כלכלית מוצלחת, שלכאורה נראית טכנית לחלוטין, יש צורך להקשיב ולראות את האחר וצרכיו, לוותר ולהתאים אחד אל השני ואז ניתן ליהנות מהסך הכל השלם.
ואיך זה נוגע לי, האדם הפשוט, היחיד? המאה ה-21 מזמנת לנו אתגרים הולכים וגדלים. כמות המידע האינסופי ש'מקיף ומתקיף' מאינסוף מקורות, מחייבת התמודדות עם שינויים מהירים ומתמידים בכל תחומי החיים בו זמנית. מציאות דינמית, המאופיינת בפלורליזם, זרימה אינסופית של מידע ונגישות פתוחה למקורות מידע – מציבה אתגר גדול מאוד וגם מאפשרת שינוי ועדכון תפיסות וגישות. הנגישות לאינסוף תפישות, דעות, נתונים פותחת בפנינו לונה פארק של מחשבה והתבוננות. ובלונה פארק כמו בלונה פארק אפשר להיבהל וללכת לאיבוד ואפשר גם להתמודד עם אתגרים חדשים ולהגיע לגבהים שלא חשבנו עליהם קודם.
המידע, כמו גם המציאות ותפיסת המציאות משתנים ומתחדשים, אינם מוחלטים אלא זמניים, אינם אובייקטיביים אלא הקשריים. תחומי דעת נפרדים ומתמזגים בתהליך דינאמי – המונוליתיות והנפרדות נראית מלאכותית ומגבילה. תחומי דעת שונים מקיימים ביניהם קשרי גומלין עשירים המסייעים להבין את המציאות המורכבת ולהתמודד עם אתגרים באופן יעיל. כך גם החוויה שלנו בעולם אינה מורכבת מפאן אחד בלבד אלא מאוסף של תחושות, רגשות ותפיסות – המשפיעות ומושפעות אלה מאלה.
"אם אתה מחבר את מחשבותיך אל מחשבותיהם של אחרים תהנה ממחשבות שמעולם לא עלו בדעתך" (ג'ון ס. מקסוול)
זה יכול לבלבל זה יכול לעצור וזה יכול גם לאפשר לי לקחת מכל דבר את מה שמתאים לי וליצור משהו משלי, משהו שמתאים בדיוק לי – לעשות אינטגרציה. יותר ויותר מתפתחות שיטות למידה ופעולה המבטאות את הצורך הגדול באינטגרציה – רב-תחומי, בין-תחומי, הוליסטי – שבירת מחיצות המבדילות בין תחום לתחום ויצירת מעברים דינאמיים בין נושאים, תחומים ותפיסות. אינטגרציה מאופיינת בהקשרים, ברלבנטיות ובמודעות לזרם המידע המשתנה כמו גם להתפתחות והשתנות האדם עצמו. אינטגרציה מצריכה איזון, גמישות והתאמה. המוכנות שלנו להוריד את המחיצות בין התחומים, לערבב ולחבר מאפשרת ליצור חיבורים שלכאורה נראים לא-רלבנטיים או בלתי אפשריים. ממש כמו להוסיף פרי לסלט ירקות וליצור משהו טעים אחר. או כמו פוטומונטאג' שמרכיב תצלום חדש ממספר צילומים שונים, תוך יצירת הרושם שהתצלום החדש שנוצר הוא תצלום מציאותי.
המוח שלנו פועל כך. האירועים במוח מתקיימים בדפוס שאינו קווי ואינו כרונולוגי. כשלומדים יותר על המוח ועל הרשת העצומה של הקשרים והאינטראקציות שלו, מבינים שהמוח שלנו תופס את כל שאר הדברים בחיינו במושגים של אחדות חסרת-תפרים. בדרך כלל מלמדים אותנו לסדר כל היבט של חיינו בחבילה נפרדת. ממש כמו מיפוי של מדינות במפה גיאוגרפית. קל מאוד לשכוח שקווי הגבול הללו הם שרירותיים, מלאכותיים ומבוססים על פוליטיקה והיסטוריה. למרות הגבולות המצוירים, פני הקרקע הם אחדות מתמשכת, שבה כל המדינות הנפרדות מתמזגות זו עם זו. בכדי להיפטר מהמחסומים המלאכותיים הללו, אלה שנמצאים רק בדמיון שלנו, לעיתים יש צורך במאמץ גדול. נוח לנו שהדברים מסודרים בקופסאות. זה אנחנו וזה הם, זה שייך לכאן וההוא שייך לשם. לא תמיד אנחנו רואים את החיבור ההגיוני או האפשרי ביניהם.
"תבונה היא נקודת המבט שלך על החיים, תחושת האיזון, הבנת אופן פעולתם של דברים ועקרונות שונים והיחס ביניהם. תבונה משלבת שיפוט, הבחנה והבנה. היא מבנה של אחדות, אינטגרציה של השלם" (סטיבן ר. קובי)
חכמי הטאו טוענים כי הגישה הנכונה לחיים היא לשים לב ולחיות בהרמוניה – שני הצדדים של כל נושא. החיים על פי הטאו מבינים ששימוש בשיטות שונות מביא לידי תוצאות טובות יותר מאשר היצמדות לשיטה אחת בודדת. אין פירוש הדבר שאין חשיבות להתמחות. יחד עם זאת, כל תחום שאנו מבקשים להתמחות בו, עלינו לוודא שנכיר את כולו. כל טכניקה שנלמד תתאים לבאה אחריה, ולבסוף נשיג מערכת שיטות הקרובות זו לזו. הצירוף יוצר לימוד במימדים יוצאי דופן. ממש כמו המוקיון בקרקס או המאלתר בנגינה – שניהם יכולים להיות אומנים וירטואוזיים ומאלתרים רק אחרי שהתאמנו והפכו מקצוענים בקלאסיקה ובחוקים. אלתור ואינטגרציה תובעים השכלה רחבה ומיומנות בתחומים רבים, סבלנות ופתיחות לאחר ולשונה. כמו גם את היכולת להבדיל בין עיקר וטפל, מה מדבר אלי, מה מתאים לי ואת מה אני מאמצת לעצמי.
"האחריות הגדולה ביותר של הפילוסופים היא לשרת בתור השומרים והאינטגרטורים של הידע האנושי" (איין ראנד)
פעמים רבות אני נשאלת 'באיזו שיטה את מסייעת לאחרים?' שאלה מביכה במקצת, בעיקר כי אין לי תשובה ברורה לשאלה. אספתי לתוך חיי אינסוף גישות, תיאוריות, שיטות ותפיסות ואת כל אלה יחד עם ניסיון חיי הכנסתי לתוך מכונת האינטגרציה שלי. נוצר שם משהו חדש – לא ממש שיטה אלא אוסף אקלקטי שבעצם הנוכחות של כל אלה יחד הורכב משהו משלי. וגם זה ממשיך להשתנות ולהתפתח כל הזמן ממש כמו שהמידע הסובב אותי פוגש אותי ואת חיי. זה מעניין בכל פעם מחדש זה מאתגר בכל פעם מחדש זה מבלבל בכל פעם מחדש ובעיקר מרגש ומרתק.
מי ייתן וימצא כל אחד מאיתנו את האוסף הפרטי שלו וייצור ממנו יצירה הרמונית חדשה ומיוחדת מי ייתן ונדע לראות בכל דבר אפשרות להעשרה של עולמנו שלנו
והפעם קצת סאטירה ... אינטגרציה
ספק גדול |