הרהורי בריאה

דיוק – מגביל או מאפשר, סוגר או פותח, עדין או גס, אמת או גוזמה ...

יש מי שעבורו הוא כלא מגביל וכמעט בלתי אפשרי ויש מי שמוצא בנקודה הזו אפשרות פתוחה ליציאה מחודשת לשלב הבא ...

מכיוון שמעסיק אותי מאוד בחיי, פורשת את שאלותי ומחשבותי גם בפניכם ...

"אדם לא יכול להאמין בדברים בלתי אפשריים"
"אעז ואומר כי לא הרבית לתרגל את העניין", אמרה המלכה. "כאשר הייתי בגילך, עשיתי זאת במשך חצי שעה בכל יום. לפעמים אפילו האמנתי בשישה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר".

מה זאת אמונה?
שאלה ענקית ואני נגעתי רק בקצה של הקצה ....

כמה ימים לפני יום הכיפורים, היום בו לפי המסורת היהודית, נעמיד את מעשינו לבדיקה וחשבון. נשקול על כפות המאזניים את חטאינו, הדברים שהחטאנו, פספסנו ועשינו לא כמו שצריך, לעומת זכויותינו, המעשים אותם עשינו בהגינות, ביושר ועל פי המוסר. לפי האמונה, משקל אחד מהם יכריע את כף המאזניים וישפיע על מקומנו בספר החיים.

עובדה או ערך; אמת או אידיאולוגיה; עיקרון או אמונה; מהות או מכשיר – מה זה צדק?

"איך יודעת הציפור את דרכה בשמים הכחולים העצומים? אולי היא מחפשת נקודות התייחסות על האדמה? אולי היא יכולה לעוף רק קדימה, בעקבות מקורה? אולי משהו פנימי מכתיב לה את הדרך? ואולי זה אינסטינקט?"

איך מוצאים כיוון? ומהי כוונה? וגם על הקשר ביניהם ...

כשפוגשים מישהו לא-מוכר ומשהו עמוק בפנים מאותת שכדאי להמשיך לבדוק ולברר עוד נתונים.
כשנכנסים למקום ומרגישים או מריחים שזה לא זה, למרות שאין לנו כל מידע שכזה.
כששומעים קצה של שיר, לא ממש מבינים מה זה היה ויודעים שכשנקרא את המילים נמצא משהו עבורנו.
כשכל הנתונים הפיסיים אומרים לא והבטן צועקת לכי-על-זה ...

"אינטואיציה היא סופר-לוגיקה שעוקפת את כל תהליכי המחשבה הרגילים ומדלגת ישר מהבעיה לתשובה" (רוברט גרייבס)

אומרים שהשלם גדול מסכום חלקיו. זוהי סינרגיה.
אותי מרתקת יצירת החיבור, פעולת הסיכום שמאפשרת את הגדולה הזו – הסכמה.

"חבר את הקצוות ויהיה לך מרכז אמיתי" (פרידריך פון שלגל, מתוך 'פרגמנטים')

בעיר מונצה שבאיטליה אסרה מועצת העיר על בעלי חיות מחמד להחזיק דגי זהב באקווריום זכוכית כדורי, בטענה שהמציאות החיצונית – הנשקפת לדגים מבעד לדפנות הקמורים של האקווריום – יוצאת מעוותת ומסבה להם צער.
מנין לנו שהמציאות בצד שלנו של האקווריום היא המציאות האמיתית?
ברור שיש שוני או הבדל בשתי תפיסות המציאות אך מי מהן פחות מציאותית? מי מהן מעוותת?
האם יש צורך בקמירותה של זכוכית האקווריום או בדגים ובני אנוש בכדי שתתקיימנה מציאויות שונות?

יש מי שרואה בו לוגיקה בלבד. יש מי שיגיד מחשבה ולא רגש. ואולי ... אולי יש אפשרות לראות בו גם דברים אחרים – הפעם נקודות מבט חדשות על 'הגיון'.

"האמונה חייבת להיאכף על ידי ההגיון, כאשר האמונה עיוורת היא קמלה" (מהטמה גנדי)

מסמיקים, הולכים לאיבוד, מחפשים בור באדמה שיבלע אותנו – האם למבוכה יש באמת רק היבטים שליליים? את המצב המביך הזה שאני מכירה די טוב, החלטתי לבחון ולברר ....

"הקצב בו אדם יכול להתבגר ולהתפתח נמצא ביחס ישר לגודל המבוכה שהוא יכול לשאת" (דאגלס אנגלברט)

יש מזהב, יש כזו שאינה חוזרת ולפעמים מקבלים אחת שנייה, חשוב שיהיה בהן שוויון ולעיתים הן קשורות במחירים. יש גם מי שיחפשו אחת לצלם אותה. אפשר ליצור, לחפש, לזהות, ליצור, לקחת ואפילו לנצל אותה ... הזדמנות.

"זכור שלעיתים לא לקבל מה שרצית הוא הזדמנות נפלאה." (דאלי לאמה)

באופטיקה, בסטטיסטיקה, בדפוס, בזיהוי, במספר ... לפעמים טרגית ולפעמים יוצרת קומדיה שלמה. כל זה קורה לכולנו כל הזמן – טעות.

"בזמן שאחד מהסס מפני שהוא חושש שהוא נחות, השני עסוק בלעשות טעויות והופך למוביל" (הנרי סי. לינק)

"אם בתחילה מחזיק האדם בידיעה ודאית, סופו שיהיה אכול ספקות, אך אם יסתפק תחילה בספקות, סופו שישיג ודאות" (סר פרנסיס בייקון)

ידיעה, הודאה, הודיה, וידוי, לדעת, מידע ואולי אפילו ספק, בטחון ואמת ... כל אלה והקשרים ביניהם משחקים ויוצרים תצרף (פאזל) מעניין בנושא 'ודאות'.

האם אני יודעת מה כן ומה לא? שלי או של אחרים? הכרזה בלבד או תחילתה של
תנועה? מאפשר או משתק? – כל השאלות האלה ועוד יאפשרו לי להרהר על "רצון".

כולנו רוצים לשנות פרטים בחיינו. אילו יכולתי ככה ... אז ודאי הייתי ...
בדמיוננו אנחנו מלאים הזדמנויות מוחמצות או אפשרויות נוספות.

יש בהן חיבור בין העיניים והשכל, בין הסכלות והחוכמה, בין המציאות וההבנה
ובטח עוד צמדים וחיבורים עליהם לא חשבתי ואולי אפילו לא ראיתי ... והפעם על התבוננות ותבונה וכל מה שביניהן וסביבן.

"כדי להבין עלינו להשתמש בראשנו, כלומר בשכלנו.
רוב האנשים חושבים על השכל כעל משהו המצוי בתוך הראש, אבל הממצאים האחרונים בפיסיולוגיה מלמדים כי המחשבה אינה שוכנת במוח אלא נוסעת ברחבי הגוף כולו. בשיירות של הורמונים ואנזימים ועסוקה בפענוח הפלאים הסבוכים שאנו מקטלגים כמישוש, ריח, טעם, שמיעה וראייה" (מסע אל החושים, דיאן אקרמן)

"עד כדי כך אין תואם אצלך בין אומץ לתשוקה? האם תשיג את מה שנראה לך פסגת חיים או שתחיה מוג-לב בז לעצמו, ו"איני מעז" יגבר על "מי ייתן", כמו החתול המתאווה לדג על שפת הנחל?" (שייקספיר, מקבת)

חבורה אמיצה של אנשים התקבצה לה בערב קיץ נעים, יום רביעי, 28.7.2010 וביחד שוחחנו על אומץ מהיבטים וחוויות שונות. הנה מעט ממה שעלה בשיחה ...

מעניין לראות את המושגים השונים בהם משתמשים לתאר אומץ, המושגים השונים הללו הם כנראה שני צדדים של אותו מטבע. האחד עלול לגרום לנזק רב והשני יכול להוביל למעשי גבורה גדולים ...

חבורה מתמידה של אנשים התקבצה לה בערב יום רביעי, 30.6.2010 וביחד שוחחנו על התמדה מהיבטים וחוויות שונות. הנה מעט ממה שעלה בשיחה ...

והפעם אתגר גדול עבורי ... כשהחלטתי לכתוב על "התמדה" הרגשתי בטוחה ויציבה ביכולת ההתמדה שלי, ואז פגשתי בצומת דרכים, צומת דרכים משלי - כזאת שתובעת ממני התבוננות עלי ועל העיסוק והפרנסה שלי.....

חבורה מגוונת של אנשים התקבצה לה בערב יום רביעי, 26.5.2010 וביחד שוחחנו על סבלנות מכיוונים שונים. הנה מעט ממה שעלה בשיחה ...

בחבורה אינטימית ישבנו יחד בערב יום רביעי, 28.4.2010, ושוחחנו בלהט על היבטים שונים של תחרות. הנה מעט מהדברים שעלו...

אפשר למצוא אותה בספורט, בעסקים, במחשבים ובאומנות, בטלביזיה ובחיי היום-יום - הפעם נהרהר יחד במושג תחרות.
האם תמיד נגד מישהו? אולי אפשר יחד? לאן שואפים להגיע? מה היא תורמת או איפה מפריעה? ועוד ....

בחבורה קטנה ואינטימית ישבנו יחד בערב יום רביעי 24.3.2010, ושוחחנו בעניין על נושאים והיבטים של הסתגלות. הנה מעט מהדברים שעלו ....

איך זה שאחרי בריכה אחת המים כבר לא קרים לי? מה קורה לאנשים שגרים במקומות גבוהים מאוד? מיהם הצמחים שמצליחים לשרוד במדבר?

הפעם בחרתי לעסוק ב"הסתגלות" על גווניה וסוגיה ...
אולי כי קוראים לי סיגל ואולי כי בחיי היום-יום אני מסייעת לאנשים להסתגל למצבם החדש ....

התכנסנו יחד בערבו של יום שני, 22.2.2010 ושוחחנו בעקבות "עוצמה" ....

אני השתעשעתי בנושאי חיפוש ואתם שלחתם מעט מהחיפושים שלכם, איך זה מרגיש ולאן זה לוקח אתכם ...

הנושא הפעם - כאב - גדול ושונה. נגעתי רק בקצוות שלו וחיכיתי לשמוע ולקרוא את מה שיהדהד הפעם. וזה הגיע ...
מקומות שהכאב פגש אתכם, מחשבות של כאב ועליו וגם תיקון רפואי אחד ....

אחת השאיפות שלי בכתיבת הרהורי בריאה היא לייצר סוג של דיאלוג - אני משחררת אל אויר העולם את הרהורי ואתם מחזירים מהמקום שבו זה פגש אתכם. מרגש וגם מלמד לקרוא את התגובות והמחשבות שנולדות בנוסף ומעבר למה שאני כתבתי.
שמחה לחלוק את הדברים שהדהדו חזרה אלי לאחר הרהורי על שאיפה.

הקיץ חלף והסתיו באויר. החגים עברו, העלים מתחילים לשנות את צבעם והרוח נושאת הבטחה של חורף.
בין חום הקיץ הכבד וקור החורף המכנס – החלטתי לבדוק מהי שאיפה –
זאת שמכניסים פנימה והאחרת אליה נושאים עיניים ....

אני מכירה שני סוגים של שאיפות – זו המכניסה אויר ומאפשרת חיים וזו שלוקחת אותנו רחוק ונותנת צבע לחיים.

שומעים עליה הרבה בטבע, באומנות ובעיקר במוסיקה וגם כשאנחנו רוצים לתאר משהו שממש נעים לנו - הרמוניה.
המילון מסביר שזהו מושג כללי שמשמעותו התאמת דברים זה לזה באורח שיש לו איכויות אסתטיות (צליל נעים, מראה יפה). אם כך, דבר הרמוני הוא דבר שמתלכד ומתמזג היטב, מתאים ומתואם. הסתגלות של חלקים אחד לאחר, בעיקר בדברים שהתכוונו ליצור שלם מקושר.

והנה אצלי בראש כבר מתרוצצות אינספור שאלות....

יש שכותבים ועונים ומוסיפים מתוך עצמם בעקבות הרהורי בריאה. כאן תמצאו חלק מהמחשבות הנוספות, נקודות המבט השונות והשיתופים שקיבלתי בעקבות הרהורי על פשטות.
משמח עד מאוד לראות ולקרוא את ההדהודים שמחשבותי וכתיבתי מייצרות...
הפעם הזאת ללא שמות הכותבים, אולי בעתיד גם בשמם המלא.

האם זה באמת כך או כך? האם אלו תפיסות מנוגדות?

ממש כשהסתיימה לה שנה ומתחילה עוד אחת חדשה - אני רוצה להרהר על התחלה ....
מה זה? מה זה עושה לי? אילו סוגים יש? מה קורה שם?

כל ציון של התחלה הוא די שרירותי.
מישהו, לפני המון שנים החליט ששנה חדשה מתחילים לספור בתשרי או בינואר
לכל אחד מאיתנו שנה משלו - זו שמתחילה ומסתיימת ביום ההולדת
ישנה גם שנת לימודים - אצלנו מתחילה בספטמבר
וגם שנת כספים - משתנה ממקום למקום
והתחלה של עבודה, התחלה של משפחה, התחלה של מקום ....
בעצם התחלה זה כל הזמן - כל פעם התחלה של משהו אחר. האם, בעצם, התחלה נקבעת על ידינו? מתוך כוונה והגדרה או במבט לאחור?